כשנתניהו נכנס לנושאים הכלכליים

לרגע היה נדמה שראש הממשלה, בנימין נתניהו, עולה מדרגה באבולוציה שלו כמנהיג ובנוסף להתמודדות שלו במישור המדיני/ ביטחוני והפוליטי הצליח למצוא את מעט הזמן שנותר לו כדי להושיט יד לשר האוצר, יאיר לפיד, שנראה כהולך לאיבוד בסבך המדיניות הכלכלית. נתניהו, הורה למנכ"ל משרדו לפעול בדרך הקצרה ביותר והיעילה ביותר להוזלת עלויות המחייה – ביטול והפחתת מכסים.

נקדים ונאמר, מכסים והיטלים שונים ומשונים על  יבוא הם שורש כל רע בכל הנוגע ליוקר המחייה. במקור הם נועדו להגן על תעשיות מקומיות אבל מאז הונהגה שיטת המכסים הרי שהעולם השתנה והשיטה הפכה כר פורה לקבוצות לחץ, מקורבים, פקידים וכל מיני גורמים שונים ומשונים להתעשר על גבו של הציבור הרחב.

לשם המחשה-בכדי להבטיח רווחים גבוהים ליצרני החלב (והכוונה היא לא לרשתות השיווק כי אם לרפתנים והמחלבות) הרי שהם מצליחים כבר עשרות שנים למנוע יבוא חלב ומוצריו מחו"ל, אם יתאפשר יבוא ללא מכסים וללא הגבלות (להוציא מגבלות של משרד הבריאות) הרי שנגלה שניתן לרכוש גבינות במחירים נמוכים משמעותית ממה שאנחנו רגילים כיום ולא רק גבינות קשות אלא גם גבינות רכות ומשקאות חלב שניתן היום להביאם תוך שעות בודדות מאירופה לישראל שלא לדבר על דבש, שמנים למאכל וכד' שאורך חיי המדף שלהם ארוך יותר.

שר האוצר מלא כוונות טובות אך נראה שמרוב משימות שנטל על עצמו והיעדר ניסיון  הוא מתחיל ללכת לאיבוד. השיטה שלפיד "התאהב" בה היא שיטת הפיקוח על המחירים, שיטה בולשביקית שפותחת יותר מצוהר קטן ללחצים, הרי למה לפקח על מחירו של מוצר כזה ולא של מוצר אחר? ולמה דווקא מוצרים של יצרן כזה יפוקחו ולא של יצרן אחר ובכלל הרי צריך לאכוף את נושא הפיקוח על המחירים ולכן במוקדם או במאוחר המדינה תיאלץ לגייס עובדים נוספים כדי לפקח על המצב החדש, ולכן כניסה של המדינה לעולם הזה של הפיקוח היא נכונה כל עוד היא נעשית באופן מדוד ומצומצם, הדרך הנכונה יותר היא לאפשר יבוא ולפתוח את השווקים לתחרות, בדיוק כפי שהנחה נתניהו.

הכתבים הכלכליים שדיווחו על ההוראה של נתניהו ציקצקו בלשונם ויותר מרמזו שמדובר במהלך פוליטי שנועד לערער על סמכותו של שר האוצר, אבל כותב שורות אלה חושב אחרת. על פי המידע שמצוי ברשות כותב שורות אלה הרי שלא מיני ולא מקצתי, מדובר בהכוונה של ראש ממשלה לשר האוצר על דרך כלכלית בה הוא  מאמין ומיותר לציין שאם נתייחס ברצינות לנאומים של שר האוצר הרי שגם הוא מאמין בשוק החופשי, לא פחות מנתניהו ולכן לגיבוי של ראש הממשלה יש משמעות גדולה עבור היכולת של שר האוצר להתמודד בצורה מיטבית עם קבוצות הלחץ ודווקא היא זו שמסירה לחץ משר האוצר שעלול לחשוב שהוא יצא הרע וראש הממשלה ייצא האיש הטוב מול קבוצות הלחץ ולכן יגזור קופון פוליטי על גבו של שר האוצר.

הנתונים שהוצגו בישיבת הממשלה שעסקה השבוע במדיניות הכלכלית לשנים הקרובות היו לא פחות ממדהימים: התרומה של המכסים למחירי המזון, כלומר ליוקר המחיה נעים סביב ה-20% כך למשל התרומה של המכס למחירי העוף הקפוא עומד על 20%, מחירי הביצים גבוהים בכ-30% מכפי שהם יכולים להיות, מחיר החלב גבוה ב-55%, מחירי משקאות החלב גבוהים ב-40%, מחירי הדבש גבוהים אף הם בשל המכסים ב-40% מכפי שהיו אמורים להיות. מחיר הגבינות הרכות גבוה בכ-40% ומחירי שמן הזית גבוהים בכ-17%. אלה, פחות או יותר, המוצרים שנתניהו מעוניין להסיר את המכסים עליהם, אותם מכסים שמונעים תחרות ומונעים את הורדת יוקר המחייה בישראל.

הטענות של המצדדים בשיטת המכסים והערמת הקשיים על יבוא הן כבדות משקל אך ניתנות לפתרון, בדיוק כפי שהנחה נתניהו. הטענה המרכזית היא כי במידה ויותר יבוא זול הרי שיקרסו תעשיות שלמות וכתוצאה מקריסה כזו הרי שיפלטו משוק העבודה עובדים רבים שיפלו לנטל על מערכות הרווחה השונות. אם כן לטענות אלה יש לייחס משקל רב גם אם הן תלושות מהמציאות ונסביר.

מבנה העלויות של יצרני המזון מורכב מעלויות חומרי הגלם, עלויות עבודה ועלויות מימון והוצאות שונות. הסכימה של עלויות אלה בתוספת שולי רווח אמורים להניב את מחירי המכירה של המוצרים. ניקח לדוגמא את משק החלב, בחודשים האחרונים נרשמת ירידה בעלויות המזון של הפרות, לפחות על פי נתוני הסחר העולמי, קשה להניח שעלויות אלה בצירוף כוח הקנייה המשמעותי של הרפתנים לא גולגל אליהם. עלויות עבודה: כבר שנים רבות שישראלים מדירים את רגליהם מעבודת הכפיים בחקלאות ושוק העבודה בענפים אלה נשלט על ידי פועלים זרים (בעיקר תאילנדים) ולכן עלויות העבודה האמיתיות של החקלאים מרוסנות וסבירות בהחלט. נוסיף לכך את ירידת מחירי הדלקים, הירידה בעלויות המימון בשל הריביות הנמוכות ונקבל משוואה שהתוצאה שלה הייתה אמורה להביא לירידה במחירי החלב, האם הייתה ירידה כזו? האם הירידה בעלויות גולגלה לצרכן? לא! היא נותרה בכיסי תעשיית החלב. כולנו זוכרים את ימי העלייה החדה במחירי חומרי הגלם של לפני שנים מספר ששורשרה כמעט באופן מיידי למחירי המוצרים המוגמרים ולכן כשזה המצב יש לפעול באופן מיידי לשחרר את השווקים האלה לתחרות.

בכל זאת, למדינת ישראל יש צורך אסטרטגי בשמירה על יכולת ייצור עצמאית של מוצרי מזון מסיבות רבות ומגוונות אך הצורך המרכזי נובע מהמצב הגיאו – פוליטי במזרח התיכון ולכן במידה ויווצר חשש כי החקלאות בישראל קורסת ניתן יהיה לסבסד באופן ישיר את החקלאים – בדיוק כפי שהורה נתניהו למנכ"ל משרדו בדיון שהתקיים בתחילת השבוע.

גם המבקרים הגדולים של נתניהו אינם יכולים להתעלם מתפקודו בעבר כשר האוצר, אז הוכיח מעל לכל ספק כי הוא מבין כלכלה, נראה כי מבעד לענני הציניות והבון טון שבביקורת על נתניהו נראה כי יש מקום לתמוך במהלכים אליהם מכוון את שר האוצר להורדת יוקר המחיה ולהגדלת יכולת הרכישה של הציבור.

* פורסם במקור באתר וואלה

FacebookTwitterGoogle+שתף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>