כשמשקולת האג"ח מוטלת על שוק המניות

אתמול זה קרה, בפעם הראשונה בארבע השנים האחרונות תשואות האג"ח הממשלתי האמריקאי ל-10 שנים חצו את רף ה-3%. אסור להקל ראש ברמה הזו, זו לא עוד רמה טכני שנשברת אלא רמה שמבשרת על עליית מדרגה "בחזרה לנורמלית" או בהיפרדות מעולם בו אין מחיר לכסף.

כשתשואות האג"ח הממשלתי עולות ושוברות את רף ה-3% הרי שהמשקולת שמוטלת על שוקי הכסף הופכת למשמעותית הרבה יותר. מה שראינו בימים האחרונים בשוקי המניות היה היערכות של המשקיעים למהלך הזה באג"ח. כלומר, הזדמנות פז לצאת משוק המניות שנמצא בשיא ולארוב לאג"ח בתשואות גבוהות יותר.

ככלל, כשתשואות האג"ח הממשלתי עולות בשיעורים מסוג זה הרי שקורה אחד משתיים: או שפערי התשואות בין האג"ח הקונצרני לממשלתי כבר נפתחו או שהם עומדים להיפתח. התשובה הנכונה היא שתי האופציות גם יחד. תשואות האג"ח הקונצרני גבוהות כבר מזמן התחילו לעלות אבל נשארו מרוסנות כל עוד התשואות בממשלתי לא עלו בהתאם. כרגע מה שקרה זה שהממשלתי עלה מדרגה ולכן הקונצרני יעלה מדרגה כבר תוך ימים.

הכסף שנכנס בכל זאת לשוק המניות, בטווח הקצר, הוא כסף שפועל מעולמות נכונים – פונדומטליסטים – כלומר, אם התשואות נמוכות והסיכון זהה הרי שעדיף לפתוח חשיפה למניות ולצמצם חשיפה לאג"ח. אבל בימים האחרונים התנועה של הצטיידות במזומנים של המשקיעים המוסדיים הגדולים באמת גדולה יותר מהנחשפים למניות ולכן שוק המניות יורד גם בטווח הקצר.

כשפערי התשואות בין האג"ח ל-30 שנה לאל של ה-10 שנים קטנים מידיי

פערי התשואות בין האג"ח הממשלתי האמריקאי ל-30 שנה לאלה של ה-10 שנים עומדים נכון להיום על משהו סביב ה-0.18%. פער זניח עד לא קיים. וכאן צריכה להישאל השאלה: כשפערי התשואות בין שני האגחים האלה כאלה קטנים הם משקפים מצב בו או שלא יכול לקרות שום דבר ב-20 שנה ולכן אין למעשה הבדל בין הלוואה שנותנים ל-10 שנים לזו שנותנים ל-30 שנה, או שמשקיעי האג"ח מעריכים שהצמיחה של הכלכלה בשנים הקרובות תהיה גבוהה יחסית אולם בשנים שלאחר מיכן, העולם יגרר למיתון ואולי אפילו מיתון עמוק ולכן אין מה למכור הלוואות שניתנו ל-30 שנה אלא דווקא להיחשף אליהם לטווחים הבינוני והארוך.

משקיעי האג"ח נחשבים למשקיעים שצופים הכי טוב את העתיד לבוא בעיקר בגלל שהטובים שבהם שהם בד"כ גם הגדולים ביותר לא לחוצים על מזומן והם פועלים תמיד לטווחים ארוכים. לכן בעולם שלנו, ניתן לגזור מהמסחר באג"ח שכרגע, גוברות ההערכות שלאחר השפעת הפחתות המסים של הנשיא טראמפ שנכנסו השנה לפועל ולאחר שתתפוגג השפעת ההזרמה המלאכותית של כסף ציבורי לשווקים – אין לכלכלה העולמית מה להציע ולכן הסיכויים למיתון בטווחים הבינוני והארוך גבוהים מהסיכויים להמשך צמיחה בקצבים שהורגלנו אליהם.

די בשתי מגמות אלה כדי להבין את מהלך הירידות בשוקי המניות כשבמקביל לו עולות תשואות האג"ח הממשלתי ל-10 שנים. כולם רצים למזומן.

FacebookTwitterGoogle+שתף